כתבה בנושא קרטל הגז

**Admin** Sun Aug 15, 2010 7:38 pm

דליפת גז , גלובס - 25.2.10
בבוקר יום ראשון לפני שבועיים הגיעו טכנאים של חברת פזגז לבניין המגורים השוכן ברחוב אהרון בוגנים 1 ברמלה. הם ניגשו למתקני ספקית הגז במקום, מרכז הגז, והחלו לפרקם - במטרה להציב את מתקני פזגז במקומם. עד מהרה התפתחה במקום מהומה: דיירים זועמים דרשו מהטכנאים לחדול ממעשיהם והזעיקו משטרה. נציג מרכז הגז הגיע וטען שאנשי פזגז פועלים בניגוד לחוק. אלה טענו מנגד שזכותם לפעול, שכן רוב הדיירים מעוניינים דווקא בהם, ובין הצדדים התפתח ויכוח קולני ולא מנומס במיוחד. בסופו של דבר התייאשו השוטרים, והודיעו לצדדים: תסתדרו בבית המשפט, אנחנו לא מתערבים.
המאבקים המרים בין חברות גז על לב הלקוחות אינם חדשים, וגם נטייתם לגלוש לאלימות מילולית ופיזית שמחייבת התערבות משטרתית כבר מוכרת ללא מעט אזרחים משתוממים. מה שמסקרן בסיפור הזה הוא דווקא העיתוי שבו הגיעו אנשי פזגז לבניין, להציע את מרכולתם במחירי רצפה: כשבועיים לאחר שרוב דייריו החליטו לנטוש את אמישראגז לטובת מרכז הגז הקטנה, בזכות הנחות משמעותיות. זאת, לאחר שנים שבהן היה הבניין מחובר לאמישראגז ודייריו לא קיבלו בהן מעולם הצעה מתחרה מאיש.

מקריות? במרכז הגז משוכנעים שלא. "מהנסיבות", טענה לאחרונה החברה בתלונה לרשות להגבלים עסקיים, "עולה בבירור כי אמישראגז, אשר התקשתה לעכל את הגזירה של עזיבת הדיירים לאחר שנים של הפקעת מחיר, פנתה לחברתה לקרטל ושלחה אותה בשליחות מיוחדת".

לפי החוק, לאמישראגז, כחברה שהדיירים החליטו לעזוב, אסור היה לפנות לדיירים בהצעה חלופית למשך חצי שנה. במרכז הגז טוענים שהחברות הגדולות מצאו דרך מקורית לעקוף את המגבלה: כשלאחת מהן אסור לפנות לדיירים, חברתה עושה את הפנייה - ולהפך.

המקרה ברחוב אהרון בוגנים אינו מקרה בודד. "שנים היינו אצל פזגז, ותמיד רציתי לעזוב בגלל המחירים הגבוהים", מספרת מרים אבוקסיס, יו"ר ועד הבית ברחוב הדקל 16 בעכו, סיפור דומה על קורות הבניין שלה. "הייתי מקבלת חשבונות של יותר מ-200 שקל. אחר כך, במקרה, פנו אלינו ממרכז הגז. הם הציעו מחירים ממש טובים וזרמנו איתם, התחברנו אליהם. אחרי שקיבלנו את החשבון הראשון, פתאום באו מאמישראגז, ושכנעו את רוב הדיירים לעבור אליהם. הנציג של אמישראגז הבטיח לשים לכולם בדירה שעון בטיחותי שיש רק להם, ואמר שנקבל את זה בחינם".
כמה שנים הייתם מחוברים לפזגז?

"שלושים שנה".

ובכל השנים האלה לא ניסיתם לקבל מחיר יותר טוב?

"ניסיתי, פניתי לפזגז ואמרתי להם שאני רוצה לעזוב. הם אמרו לי שאי-אפשר כי הם בלעדיים פה, הם אחראים על הבלוקים שלנו. רק אחר כך הבנתי שאני יכולה לעזוב".

עד שהגיעו ממרכז הגז עם הצעה חלופית, אי-פעם הגיע מישהו מחברה אחרת עם הצעות?

"רק פזגז היו, אף אחד לא הגיע משום חברה אחרת".

איך את מסבירה את זה שפתאום אמישראגז הגיעו אליכם אחרי ששלושים שנה הם לא באו?

"אני לא יודעת להסביר".

פתאום כולם רודפים אחריכם.

"תשמע, זה הרבה כסף".

הבניין שבו מתגוררת אבוקסיס מצוי בחודשים האחרונים, לצד בניינים נוספים בעכו ובנהריה, במוקד סכסוך משפטי בין פזגז למרכז הגז: פזגז טוענת שמתחרתה השתלטה על הבניין באמצעות החתמת דיירים בטענות שווא, ואילו מרכז הגז עונה שמדובר בטענות סרק המועלות בשיטתיות כדי לפגוע בתחרות החופשית. אלא שבמקרה של הבניין ברחוב הדקל 16 בעכו כל זה כבר אינו רלבנטי במיוחד, מאחר שאמישראגז כבר נכנסה לתמונה וזכתה בבניין.

כך גם ברחוב האורן 14 בעיר, כפי שמעידה אניטה שמיס, יו"ר ועד הבית: "היינו מחוברים לפזגז. כשגילינו שיש אפשרות למחיר יותר זול, ביקשנו מפזגז להוריד קצת במחיר, והם אמרו שאי-אפשר. עברנו למרכז הגז. חודש אחרי, הגיעו אנשים מאמישראגז".

אנשי אמישראגז שכנעו את רוב הדיירים לעבור אליהם על אף שהציעו תנאים דומים, בעיקר בזכות העובדה שמדובר בחברה מוכרת בהרבה. "אמישראגז נותנים לנו חצי מחיר כמעט כל חודש, במתנה", מספרת שמיס. "הם גם נתנו לכל אחד כיריים לטיולים במתנה, ועשו ככה הרגשה טובה לאנשים. הם גם שולחים לכולם איחולי בריאות ביום ההולדת".

מרים אלייב, יו"ר ועד הבית ברחוב דוד רזיאל 2 ברמלה, מספרת סיפור דומה: לפחות מאז שהיא מתגוררת בבניין, במשך 17 שנים, היו הדיירים לקוחות פזגז ולא קיבלו הצעות מתחרות. לאחרונה שוכנעו לעבור למרכז הגז בגלל המחיר הזול משמעותית. זמן קצר לאחר מכן, לדבריה, הגיעו לבניין אנשי אמישראגז עם הצעה טובה עוד יותר: מחיר גז דומה, וגם "נתנו לדיירים כיריים במתנה ומטר מעוקב גז חינם בכל חודשיים".

שאר צרכני אמישראגז במדינת ישראל, אלה שלא עברו לחברה קטנה - מוסיפים לשלם מחירים גבוהים יותר, ואפשר להניח שלא שמעו על האפשרות שחברת הגז תחלק להם מתנות או תתעניין ביום הולדתם. עבורם, למעשה, המצב הפוך: צרכנים שביקשו הצעות מחיר מהחברות הגדולות מבלי שחברה קטנה הייתה בתמונה (כלומר ביקשו לעבור מחברה גדולה אחת לאחרת) מעידים על דחיות ועל התחמקויות במקרה הטוב, ועל הצעות מחיר לא אטרקטיביות בעליל במקרה הבוטה יותר.

דיבורים לחוד ומציאות לחוד

אז מה קורה כאן בדיוק? "אם אני לוקח בניין לפזגז", מסביר שלמה אביטן, מנכ"לה של חברת גז קטנה אחרת, גז-יגל, "פתאום מגיעים אליו מסופרגז. אם אני לוקח לסופרגז, מגיעים מפזגז. ככה זה עם כל החברות הגדולות. באחת הפעמים לקחנו בניין של פזגז באור יהודה. בתוך ארבעה ימים קיבלתי הודעה מאמישראגז שהם לוקחים את הבניין".

התלוננת לרשות להגבלים עסקיים?

"פנינו לרשות להגבלים, אבל לא נראה לי שעושים עם זה משהו".

לא הייתה זו הפעם הראשונה שברשות להגבלים קיבלו תלונה לגבי ענף הגז, וזאת בלשון המעטה. ברשות מכירים היטב את הכשלים התחרותיים בענף. בחודש שעבר באה לסיומה המשפטי "פרשת קרטל הגז" שבמסגרתה הביאה הרשות להרשעתן של החברות הגדולות בענף (אמישראגז, פזגז, סופרגז ודורגז) ושל שורת מנהלים בהן בביצוע קרטל. החברות, קבע בית המשפט, קיימו ביניהן הסדרים כובלים ש"כל מטרתם לא הייתה אלא להגביל את התחרות החופשית בין הצדדים על מנת לגרום להתעשרותם על חשבון הציבור".

ההסדרים שבגינם ניתנו ההרשעות נגעו לבניינים חדשים ובוצעו בשנות ה-90 (ראו מסגרת בעמוד 21). על התנהלותן של החברות בשנים שמאז לא נפתחה מעולם חקירה פלילית, וזאת על אף שהרשות להגבלים הצהירה רשמית ביולי 2007 כי ממידע המצוי ברשותה "עולה כי לאורך שנים חברות הגז הגדולות אינן מתחרות ביניהן על משקי הבית".

ההצהרה הזו נמסרה לקראת דיונים מרתוניים שהתקיימו באותה שנה בוועדת הכלכלה על הרפורמה במשק הגז - חקיקה מיוחדת שכללה שורת מהלכים שיועדו להקל על צרכנים לעבור מחברה לחברה ולהשיג לעצמם מחיר ושירות מיטביים. החברות הגדולות גייסו צבא של יחצנים, לוביסטים ומומחים ידועי שם, בניסיון לסכל את הרפורמה, אולם תמימות דעים נדירה בין הרשות להגבלים, משרדי הממשלה השונים וארגוני הצרכנים הביאה לאישור המהלך שהיה אמור, לדברי הממונה רונית קן, "לשקשק ולזעזע את כללי המשחק הלא תחרותיים שקיימים כיום".

תחקיר G חושף שהצהרות לוחמניות לחוד ומציאות ריכוזית לחוד, ומי שנפגעים בסופו של דבר הם, שוב, ציבור הצרכנים. בלב הרפורמה לקידום התחרות עמד ניסיון להתמודד עם פרקטיקה בעייתית שבה נהגו במשך שנים החברות הגדולות: אלה היו מסרבות להוזיל מחירים, זולת במקרה אחד - כשחברה קטנה שכנעה לקוחות שלהם לעבור אליה בזכות הנחה משמעותית. אותן חברות שנהגו כמי שאינן מעוניינות בלקוחות כשקיבלו פנייה מצרכניה של חברה גדולה מתחרה, חיזרו לפתע במרץ מיוחד אחרי הדיירים כשבפיהן הצעות זולות ביותר. בטווח הקצר הלקוחות הספציפיים אולי זכו במחיר נמוך, אולם בטווח הארוך הותירה הפרקטיקה הזו את השוק ריכוזי כשהיה, מכיוון שלא אפשרה לחברות הקטנות לגייס לקוחות חדשים, הפכה את מאמצי השיווק שלהם לפארסה, ולמעשה שיתקה אותן. "סיכול ממוקד", כינה אותה בית המשפט. "החברות הקטנות משקיעות, מתאמצות, ולבסוף לא מצליחות להעביר את הצרכן", הסבירה קן בוועדת הכלכלה.

"איך הם מגיעים באורח פלא?"

את אותה ריכוזיות ביקשה הרפורמה במשק הגז לפתור בשיטה הבאה: אם דיירי בניין החליטו לעבור לחברה חדשה, נכתב בחוק החדש מ-2007, אסור יהיה לחברה היוצאת לפנות אליהם בהצעה מתחרה למשך חצי שנה. החברות הגדולות טענו שהסעיף רק יפגע בתחרות, אולם אפילו ארגוני הצרכנים לא השתכנעו ותמכו בסעיף, מכיוון שהבינו שרק כך יתאפשר לחברות נוספות לפעול.

בדיוני ועדת הכלכלה שקדמו לאישור החוק הועלה חשש כי למרות הכוונות הטובות, הסעיף עלול להוליד קרטל מסוג חדש. "אם, לדוגמה, חברה כמו פזגז קיבלה הודעה שהיא תהיה ספק יוצא", אמר באחד הדיונים אבי פרל, בעלי מרכז הגז, "שישה חודשים היא לא תוכל לנהל משא ומתן, אבל היא תשמור חסד נעורים, כמובן, לאמישראגז או לסופרגז, כי יש ביניהן היכרות רבת שנים. אני חושש שהם יעשו עלינו שופינג ביניהם. אם ספק קטן יציע, הספק הגדול היוצא מיד יעביר את זה לספק גדול אחר".

פרל, וכמוהו נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין, הציעו לנטרל את הפרצה בהטלת איסור על ספק כלשהו להציג הצעה מתחרה במשך חצי שנה. קן סברה שזו "הגנה אקסטרה לחברות הקטנות והיא לא לגיטימית". ההצעה נדחתה, והחוק אושר בהתאם לתכנון המקורי. חודשים אחדים לאחר מכן, בשיחה שניהל עם נתן קרמרסקי, אז ראש אגף פיקוח בטיחות וגז במשרד התשתיות, שמע ממנו פרל שהתחזית השחורה שלו התגשמה.

"על הסיפור של חוק קידום התחרות יש דברים חדשים שאתה לא יודע", אמר לו קרמרסקי בשיחה שהקלטה שלה, המצויה גם בידי המשטרה, הגיעה לידי G.

פרל: "מה?".

קרמרסקי: "אתה עכשיו, למשל, מוצא בית של אמישראגז - אתה בא, מסכם איתם, הכול בסדר, הרי אמישרגז אסור להם לדבר (עם הדיירים, א' ר') חצי שנה או משהו כזה, נכון?".

בעל חברת הגז: "נכון".

קרמרסקי: "מי מתייצב שם פתאום באורח פלא? סופרגז למשל, או פזגז, והם מציעים הצעות יותר זולות ממה שאתה הצעת. זה לא עבירה על החוק. עכשיו, איך הם מגיעים באורח פלא? בפעם הבאה, במקרה של סופרגז, מגיעים אמישראגז. בזה הם סוגרים, 'אתה תשמור לי ואני אשמור לך'. תדע לך שזה מה שקורה".

וזה לא הכול, דיירי בניין ברחוב מקור ברוך בחיפה למדו על בשרם כיצד הצעות המחיר של אותה חברה משתנות באופן משמעותי, בהתאם לזהות הספק הקיים שלהם. שנים הם צרכו גז מדורגז, חברה שאינה נחשבת לגדולה במגזר הביתי אולם הורשעה גם היא בחברות בקרטל עם החברות הגדולות בשנות ה-90. "התחלף אצלנו ועד בית, והוועד החדש פנה לחברות אחרות כדי לבדוק אם אפשר להוריד במחיר", מספר אחד הדיירים. "בין השאר פנינו לאמישראגז, והם נתנו לנו הצעה מאוד-מאוד גבוהה, שבעצם שידרה שחור על-גבי לבן, באמצעות הפקס, 'אנחנו לא רוצים אתכם'".

מה, הם הציעו הצעה יותר יקרה מדורגז?

"הרבה יותר גרועה. משהו מבייש, מעליב, שכאילו נותן לך בעיטה בפנים ואומר, 'עזוב אותי, אני לא רוצה אותך כלקוח'. אחד מחברי הוועד צלצל אליהם ואמר, 'תגידו, לא היה חבל על הזמן ועל הדיו שלכם?'. התשובה שלהם הייתה 'זה המחיר'. הבנו את הרמז, לא רוצים למכור לנו - אנחנו לא קונים. עברנו למרכז הגז, שנתן את ההצעה שהכי נראתה לנו. יום אחרי שסיימנו לבצע את ההעברה, פתאום מגיע נציג של אמישראגז, דופק בדלת של אחד מחברי הוועד ומציע לו לעבור לחברת אמישרגז".

והפעם הייתה לו הצעה אטרקטיבית?

"כן. הוא ראה את ההצעה של מרכז הגז תלויה בחדרי המדרגות, והציע הצעה יותר זולה. אתה מבין? לפני שלושה-ארבעה חודשים צחקת עליי בפרצוף בכתובים, והיום אתה גיבור! אמרנו לו שככה לא עובדים, אנחנו מודים לו מאוד ולא עושים איתו עסק".

"המנהל היה מביא לי כתובות"

חוויה דומה עבר יעקב יונה, יו"ר ועד הבית ברחוב שז"ר 27 בקריית ים. 24 שנים הוא מתגורר בבניין, מאז הקמתו. כל השנים היה הבניין מחובר לפזגז, והדיירים לא קיבלו הצעה חלופית מאיש. לפני כמה חודשים, הוא מספר, עשה סקר שוק ופנה לפזגז, לאמישראגז ולסופרגז. "כולם נתנו הצעות מחיר באותו סדר גודל", הוא אומר, מה ששכנע אותו לבסוף להתחבר למרכז הגז הזולה. זמן קצר לאחר ההתחברות הופיע בבניין שמעון הורוביץ, מנהל השיווק של אמישראגז.

"הוא הגיע והציע מחיר עוד יותר זול", מספר יונה. "החלטתי שאני לא מקבל את זה, כי חצי שנה קודם הוא נתן לי מחירים מפוצצים, ופתאום עכשיו בגלל שעברתי למרכז הגז הוא אומר, 'אתן לך מחירים יותר זולים'. אמרתי לו שאני לא מתכוון עכשיו שוב לעבור, להתחיל להוציא מכלים מהרצפה והכול. רבתי עם הורוביץ קשה כי הוא התחיל לעבור בין הדיירים ולהגיד שהם סגרו איתי על העברה. ריכזתי את הדיירים ואמרתי, 'דיר באלקום, שלא תעזו לחתום להם'. הם באו איזה ארבע-חמש מכוניות, כל מיני מנהלים, וניסו להחתים את הדיירים".

למה, לדעתך, אמישראגז שינתה פתאום את הצעת המחיר שלה ונתנה מחיר זול?

"אני יודע? אלוהים יודע למה. הורוביץ כל פעם אמר לי, 'אני הנכד של מי שפעם היה נגיד בנק ישראל' (דוד הורוביץ, הנגיד הראשון, א' ר'). אמרתי לו, 'זה לא מעניין אותי, אז מה אם אתה הנכד שלו, ואני הנכד של הבאבא סאלי, מה זה משנה? עשינו פה סקר שוק, והחלטנו".

הורוביץ, מנהל השיווק של אמישראגז מאז 1991, הוא אחד ממורשעי הקרטל שנידונו לעבודות שירות, לקנס כספי ולמאסר על תנאי. לב בולטיאנסקי, היום עובד מרכז הגז, עבד תחתיו באמישראגז כאיש מכירות עד לפני כשלושה חודשים. לדבריו, התופעות שבהן נתקלו הדיירים בחיפה ובקריית ים אינן מקריות. "זו הייתה הנחיה חד-משמעית: לא לגעת בבניינים של סופרגז, פזגז ודורגז", הוא אומר ל-G, "שלוש החברות האלה - לא להתקרב אליהן בכלל".

מי נתן את ההנחיה הזו לאנשי המכירות?

"שמעון הורוביץ. הייתה, למשל, פעם שהעברתי בניין של דורגז. העברתי אליו את הטפסים ובפועל לא עשו עם זה כלום, אמרו שאנחנו לא מעבירים את הבניין. היום אין מלחמה בין החברות הגדולות, החליטו שכל אחד לא ייגע באחר".

שמעת גם מנהלים בכירים יותר מהורוביץ מדברים על זה?

"לא היה צריך לשמוע, זה היה מובן מאליו. פשוט היו מסבירים לנו מלכתחילה לא להיכנס לקחת בניינים של פזגז ושל סופרגז, לא רוצים להסתבך איתם. הורוביץ פעם אחת אמר את זה - לא צריך לדבר על זה יותר. העבודה שלי הייתה להסתובב בבוקר ולחפש אך ורק בניינים של חברות קטנות, ובערב היינו פועלים שם לשכנע אותם לעבור אלינו".

מה היה קורה אם נניח דייר של פזגז או של סופרגז היה מתקשר לאמישראגז ואומר שהוא רוצה לעבור?

"אם הוא היה מתקשר אליי באופן אישי, הייתי מפנה אותו למרכזנית שלנו, והיא הייתה לוקחת ממנו את כל הפרטים ואומרת לו שבתוך 14 יום הוא יקבל הצעת מחיר בכתב. בהצעות מחיר הוא היה מקבל מחיר של 29 שקל למטר מעוקב ו-27.80 שקל מחיר קבוע, ואמרו לו שהוא גם צריך לשלם על העבודה של הזמנת צובר, ועל כל העבודה מסביב. אבל אם אתה מתקשר ואומר שאתה רוצה לעבור מחברה קטנה, ישירות המחיר יורד ל-18.90, וייתנו לך בכל חשבונית קוב אחד מתנה, שזה כמעט מכסה את התשלום הקבוע, וזהו, אתה לא תשלם שום דבר נוסף, וכל העבודה תהיה על חשבון החברה".

היה קשר ביניכם, אנשי המכירות של אמישראגז, לבין אנשי המכירות של שאר החברות הגדולות?

"אני לא יודע אם הייתה החלפת אינפורמציה בין החברות. אני כן יודע שהמנהל שלי היה מביא לי כתובות ואומר, 'תבדוק את הבניינים שם, קיבלנו את הכתובות האלה'. הייתי מגיע לבניינים, ורואה שהם שייכים לחברות קטנות. בחברות גדולות לא היינו נוגעים בחיים".

בנוסף, הוא מספר, "הייתי רואה אנשי מכירות של החברות הגדולות הרבה בשטח, ואז הייתי שואל אותם איפה הייתה העברה של חברה קטנה. היו מספרים לך שבשכונות האלה או האלה לקחו כמה בניינים. הייתי רושם את זה לעצמי, וככה זה היה עובד".

"הקרטל חי וקיים", אומר צביקה סבו, מנכ"לה של חברת גז קטנה נוספת, גזגל. "לא בכל מקום, לא בכל האזורים, אבל הוא קיים. יש ערים בארץ שיש בהן אחת או שתיים מהחברות הגדולות, וחברה גדולה אחרת לא דורכת בהן".

הם כבר נכוו כתוצאה מקרטל בעבר, ואתה טוען שזה נמשך?

"חברות הגז הגדולות הולכות היום עם תחת מכווץ, מפחדות לדבר זו עם זו בגלל המשפטים שהיו. אבל אתה יודע, זוגות נשואים שחיים הרבה שנים יחד, במבט עין הם מבינים זה את זה. אותו דבר בענף הגז: לא צריך להרים טלפון ולדבר מפורשות".

הרשות עדיין לא חוקרת

לאחרונה, לפי תביעה שהגיש הורוביץ לבית המשפט, העלו מנהלי אמישראגז כלפיו "חששות לפעילות אסורה בתחום ההגבלים העסקיים. זאת כאשר תלוי ועומד עונש על תנאי כלפי אמישראגז בתיק הפלילי כאמור".

התביעה הוגשה נגד מרכז הגז בעקבות מכתב ששלח פרקליטה של החברה, עו"ד ניר גורן, להורוביץ ולמיכאל פרדיס מהנהלת אמישראגז, בנוגע לפעילות החברה ברחוב האורן בעכו. "נראה כי חברתכם מתקשה להשתחרר ממנהגה לפעול בתיאום (לשון המעטה) עם חברות אחרות בתחום הגז", נטען במכתב של מרכז הגז לאמישראגז. "חברתכם פיתחה דפוס פעולה שלפיו לאחר שמרשתי העבירה אליה צרכנים מחברתכם, פונה אמישראגז 'לנקום' על-ידי קבלת פרטי צרכנים שעברו למרשתי מחברת פזגז, ופנייה ממוקדת אליהם בהצעת הטבות מפליגות. זאת בשעה שבידי מרשתי ראיות שחברתכם מציעה ללקוחות של חברת פזגז מחיר מחירון גבוה ללא כל הטבה, וזאת באופן הדדי עם פזגז וסופרגז. מדובר בהסדר כובל ובתחרות בלתי הוגנת".

הורוביץ טען כי המכתב מהווה הוצאת לשון הרע נגדו, בייחוד על רקע העובדה שנשלח גם למשרד התשתיות ולממונה על ההגבלים רונית קן, אולם תביעתו נדחתה על הסף. במקביל הגישה גם אמישראגז תביעת דיבה, והתיק מתנהל.

ברשות להגבלים, בינתיים, בוחנים כיצד לפעול בנוגע לתלונות. עו"ד קובי גולדברג, רפרנט הגז ברשות, מסר לאנשי מרכז הגז שהרשות "מעוניינת לברר את התופעה" שמרכז הגז טוענת לקיומה, וביקש מהם להעביר אליו כל מידע שיש ברשותם בנוגע לכך, מעבר לטענות נסיבתיות. במרכז הגז זעמו וטענו שבדיוק לשם כך פועלת ברשות מחלקת חקירות.

האם הרשות תפעיל את המחלקה ותפתח בחקירה? לא ברור. ביום חמישי שעבר התקיימה פגישה בין נציגי הרשות לבין נציגי החברה, וכעת הנושא נשקל. עד אז, עולם כמנהגו ינהג.

"אנחנו לא מתואמים עם אף חברה אחרת"

תגובות חברות הגז, הרשות להגבלים עסקיים ומשרד התשתיות

מאמישראגז נמסר בתגובה על-ידי דובר החברה גיל ניצן: "אנו דוחים מכול וכול את הטענות העולות מהכתבה. אמישארגז פועלת על-פי חוק ואיננה מקיימת כל תיאום עם חברות גז מתחרות. הפרטים בכתבה מבוססים על השערות בלבד, אשר נמסרו על-ידי חברה אינטרסנטית, נגדה עומדת תביעת לשון הרע בבית המשפט בנושאים אלה".

מפזגז נמסר בתגובה על-ידי דוברת החברה מיכל אוגולניק: "כפי שיוכח, טענות מרכז הגז חסרות בסיס. פזגז הנה חברה שומרת חוק, הפועלת במסגרת כל תנאי התחרות הקבועים בחוק".

מסופרגז נמסר בתגובה על-ידי מנכ"ל החברה משה אולדק: "אנחנו לא מתואמים עם אף חברה אחרת, אני לא אומר לאף חברה 'לקחו לכם את הבניין, תנו לי את האינפורמציה כדי שאני אוכל לגשת אליו'. אין לי מושג מה עושים פזגז או אמישראגז, אני לא מדבר איתם. לא התבקשנו להתייחס לטענות על-ידי הרשות להגבלים העסקיים".

מהרשות להגבלים עסקיים נמסר בתגובה: "במסגרת פעילות האכיפה בענף הגז*נוהלו בשנים האחרונות הליכים פליליים נגד מספר*חברות גז ומנהליהן בגין הסדרים כובלים*שהובילו להרשעות, לקנסות*ולעונשי מאסר בפועל. בנוסף,*הרשות*הייתה שותפה לרפורמה בחקיקה* שהניחה את התשתית להתפתחות תחרות בענף והקלה מעבר צרכנים. הרשות עוקבת אחר ההתפתחויות בענף הגז בעקבות הרפורמה, ובמסגרת זו*כל פניה שמגיעה לרשות נבחנת לגופה".

ממשרד התשתיות נמסר בתגובה: "התלונות המתקבלות נבדקות באופן יסודי ומעמיק. נכון להיום נותרו שלושה תיקים בתחום זה הנמצאים בחקירה. במקרה שעולה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה נשלחת התראה לחברה וניתנת לה הזדמנות לטעון טענותיה, כפי שנעשה עד כה בנוגע לתלונה אחת שחזרה להשלמת חקירה. יתר התלונות נבדקו ובחלקן לא היו די ראיות להפרה ובחלקן היו נסיבות שלא הצדיקו הטלת עיצומים".

תגובת דורגז לא התקבלה עד לשעת סגירת הגיליון. [/color]