פרשת קרטל הגז

**Admin** Tue Aug 17, 2010 4:05 pm

פרשת קרטל הגז

העד הראשון בפרשת קרטל הגז בביהמ"ש: "לא היתה תחרות כי סיכמנו שאין חטיפות" 10:29 | 15.5.2005 תמרה לב בית המשפט המחוזי בירושלים החל באחרונה בחקירות של עדי התביעה בפרשת "קרטל הגז", שנה לאחר שהרשות להגבלים עסקיים הגישה את כתב האישום נגד חברות הגז ונגד שורה של מנהלים ובכירים בהן, ושבע שנים מאז שנפתחה החקירה.

הראשון שנקרא על ידי המחלקה המשפטית של הרשות לעלות על דוכן העדים היה מנהל סניף אמישרגז באזור השרון אפי אלמוג. אלמוג, לפחות בינתיים, עמד בציפיות וסיפק את הסחורה.

אלמוג סיפר לבית המשפט בפירוט כיצד נפגשו סוכני חברות הגז בתדירות גבוהה ועל בסיס קבוע כדי לחלק ביניהם את הלקוחות ברחבי הארץ ולמנוע אפשרות של תחרות. כמו כן הוא תיאר כיצד הוסכם בין החברות "להפסיק את המלחמות", הן מול הלקוחות הקיימים, והן מול הקבלנים שייצגו את הלקוחות החדשים הפוטנציאליים של חברות.

לפני כשנה הגישה הרשות להגבלים עסקיים כתב האישום נגד חברות הגז הגדולות - פזגז, אמישראגז, סופרגז ודורגז - ונגד שורה של מנהלים בכירים בהם שמות כמו: מודי בן ש"ך שהיה מנכ"ל פז וצבי מור שהיה באותה תקופה מנכ"ל דורגז ועימו גם שמואל דנקנר מבעלי השליטה בחברה, המוגדר בכתב האישום כמי שהיה מנהל פעיל בדורגז.

על פי כתב האישום, בין השנים 97-'94' החברות קיימו ביניהן קרטל ונמנעו מלקיים תחרות. כתב האישום מייחס לחברות הגז שלושה אישומים שונים כאשר העיקרי שבהם הוא תיאום וחלוקת שוק הגז לצרכנים הפרטיים. קרטל זה, כך נטען, התחלק לשלושה הסדרים. הסדר אחד התייחס ללקוחות הקיימים של החברות, ולפיו חברה אחת לא תפנה ללקוחות של חברה אחרת בהצעה לספק להם שירות במחיר זול יותר, ואף לא תסכים לקבל לטיפולה לקוח השייך לחברה אחרת.

הסדר השני, על פי הנטען, מתייחס ללקוחות חדשים; גם כאן נטען כי חברות הגז חילקו ביניהן את הלקוחות החדשים בתיאום מלא. הסדר שלישי מתייחס למצב שהיה בעבר, לפיו כדי לזכות בהתקשרות עם קבלן שדרכו ניתן להתקשר עם לקוחות ביחידות דיור חדשות, היו חברות הגז משלמות לקבלנים סכומי כסף לא מבוטלים. על פי האישומים, ההסדר השלישי כלל הסכמה להפסיק לשלם כסף לקבלנים ולהתחיל לגבות מהם כסף עבור כל יחידת דיור חדשה.

אלמוג מתייחס בעדותו לכל אחד מההסדרים האלו. כך, בקשר ללקוחות הקיימים של חברות הגז מעיד אלמוג:

שאלה: אמרת שקיבלת בהקשר הזה של הסיכום הנחיה שלא לקבל לקוחות קיימים ממר מוצ'ניק ומר הורוביץ. מה הם אמרו לך בהקשר הזה?

"הוא אמר לי שחברות הגז כולן סיכמו ביניהן שאין להעביר לקוחות קיימים בין חברה לחברה, אין חטיפות".

ביחס להסכמה להפסיק לשלם כסף לקבלנים כדי לזכות בלקוחותיהם, מעיד אלמוג כי "בתקופה הראשונה, המלחמות בין החברות הוותיקות היו בנושא של מתן תשורה-כסף לקבלנים כדי לקבל חוזים ולחתום על חוזים עם אותם קבלנים".

מה החלטתם כדי להפסיק את המלחמות?

"החלטנו שבעצם החברות פז גז, פטרול גז, סופר גז ואמישרגז יפסיקו לשלם לאותם קבלנים אלא להיפך, לגבות על אותן יחידות דיור תשלום במידה ואנחנו נחתום איתם".

ואולם את העדות המפורטת ביותר נתן אלמוג ביחס לחלוקת הלקוחות החדשים. אין זה מפתיע, שכן לביצוע הסדר שכזה היה צורך בפעילות משותפת ותיאום בין החברות - בחינה שוטפת של השטח, מיפוי יחידות הדיור החדשות שנבנות ותיאום של חלוקת הלקוחות בין החברות כדי לקיימו. וכך מספר אלמוג:

הזכרת שנפגשת עם סוכנים של חברות גז. מה היתה מטרת הישיבות האלה?

"מטרת הישיבה היתה לרכז את כל נושא הבנייה באזור השרון להכניס לאיזה פול ולחלק את היחידות האלה לצורך חלוקה לכל חברות הגז באופן שווה, רבע לכל חברה".

למה הכוונה פול?

"היינו בעצם מרכזים את כל כמות הבנייה שהיתה באזור השרון והיינו מחלקים רבע לכל חברה".

....

דיברת על סיורים, מי השתתף בדיוק בסיורים האלה?

"בסיורים השתתפו סוכנויות מפטרול גז, סופר גז, פז גז, דור גז ואמישרגז".

לצורך מה היו הסיורים האלה?

"הסיורים היו כדי למפות את תחילת הבנייה של קבלנים באזור השרון ולהביא אותם לפול לצורך חלוקה על פי האחוזים שנקבעו בין ההנהלות של כל החברות".

באיזה אופן הם הובאו לפול?

"אנחנו עשינו סיורים משותפים. יצאנו מכפר סבא לצורך מיפוי בשני רכבים ואספנו את כל הקבלנים שנמצאים בשטח עם כמות יחידות הדיור. התכנסנו באחד המשרדים, בעיקר בכפר סבא בפטרול גז אצל משפחת כץ. ..ותוך כך חילקנו את יחידות הדיור לפי האחוזים לכל חברה וחברה".

כל כמה זמן היו סיורים כאלה?

ת.אם זה היה בדחיפות, פעם בשבוע. בדרך כלל פעם בחודש, תלוי בצורך".

ומה קרה כשקבלנים ניסו לפרוץ את החומה ולפנות עצמאית לחברות הגז כדי לקבל מחיר יותר טוב? על כך מעיד אלמוג:

אם קבלן שאמור להיות שייך לפי החלוקה לחברה מסוימת היה פונה אליך?

"אם היה לוקח הצעות מחיר והיה פונה אליי והוא שייך אליי הייתי גובה ממנו 50 דולר"...

אם היה פונה אליך קבלן שהיה אמור להיות לא שלך?

"הייתי מעלה לתעריף לא הגיוני עד לרמה של 150 דולר ליחידת דיור ויותר כדי שלא יסכים להצעה. כלומר כדי לדחות אותו".

למה נהגתם כך?

"כי לא היתה תחרות, כי סיכמנו בין כולם, זוהי הנחיה שנפלה עלינו מלמעלה...".

חשוב לציין שחקירתו הראשית של אלמוג טרם הסתיימה וכי הוא טרם נחקר בחקירה נגדית על ידי פרקליטי הנאשמים, אשר יש לשער יפעלו לערער את מהימנותו של אלמוג ולהציג את מניעיו בעדות. המשכה של החקירה צפוי להתקיים בעוד כחודש.

את הרשות להגבלים העסקיים ייצגו בדיון עוה"ד שרון קיסר, איריס אכמון, ודוד גדעוני; את פזגז ונושאי המשרה שלה מייצגים עוה"ד נתי שמחוני ואלינור שרבני ממשרד אדרת שמחוני ושות' ועוה"ד צבי אגמון, תמר בזק-רפפורט ומיכל כהנא-לוי ממשרד צבי אגמון ושות'; את אמישראגז ונושאי המשרה בה מייצגים עוה"ד נבות תל צור ולירון בנצור ממשרד כספי ושות', ועוה"ד רובי בכר ותמר תורג'מן ממשרד פישר, בכר, חן ושות'; את סופרגז ונושאי המשרה שלה מייצגים עוה"ד ניב זקלר עפר ארגוב וערן זך ממשרד ויינשטוק, זקלר ושות'. את דורגז ונושאי המשרה מייצגים עוה"ד יוסי לוי וליויאן סגל ממשרדו; את שמואל דנקנר מייצגים עוה"ד דן שיינמן ונוית נגב.

מי ומי בכתב האישום

כתב האישום המתוקשר בפרשת קרטל הגז מופנה נגד ארבע חברות הגז הגדולות, וכן נגד 15 נושאי משרה בכירים בחברות באותה התקופה: יחד עם חברת פזגז נאשמים גם מרדכי (מודי) בן ש"ך ששימש אז כמנכ"ל החברה, פנחס בידרמן - מנהל השיווק שלה עד 97' והחל מאותה שנה מנכ"ל החברה ויואב זכאי - מי שהיה מנהל המכירות של החברה.

יחד עם חברת אמישראגז מופיעים בכתב האישום רפי פרדיס - הבעלים והמנכ"ל של החברה באותה תקופה, אייזק מרצ'ניק - ששימש מנהל התפעול של החברה, שמעון הורביץ - שהיה מנהל השיווק ואריה שטקל - שהיה מנהל האגף המסחרי שלה.

יחד עם חברת סופרגז נאשמים גם צבי תגר - ששימש כמנכ"ל החברה, משה אולדק - מנהל השיווק והתפעול, רוני רותם - ראש ענף מכירות וישראל אנגל - חשב החברה.

בדורגז - שהיתה באותה תקופה בשליטת משפחת דנקנר, נאשמים במעורבות בקרטל דוד שזר - שכיהן כיו"ר הנהלת החברה, צבי מור - אחד מבעלי השליטה בה ששימש כמנכ"ל, גדעון בנסקי - מנהל בחברה ושמואל דנקנר - שמוגדר בכתב האישום כבעל מניות ומנהל פעיל בחברה.

כתב האישום מפריד בין ארבעת המנהלים, בן ש"ך מפזגז, פרדיס מאמישראגז, תגר מסופרגז ודנקנר מדורגז, לבין יתר הנאשמים. המנהלים אינם מואשמים כמי שנטלו חלק פעיל באותן פגישות שבהן גובשו ההסדרים הכובלים וחלוקת השוק, אלא בכך שבהיותם מנהלים בחברות ידעו, או לפחות היו צריכים לדעת על הנעשה בחברות, ולא מנעו את ביצוע הקרטל.

שלושה אישומים עולים מכתב האישום. הראשון, מתייחס לפעילות הנאשמים ביצירת קרטל בתחום אספקת הגז לשוק הביתי. אישום שני מייחס לנאשמים - למעט ארבעת המנהלים ולמעט שמעון הורביץ וישראל אנגל - חלוקת לקוחות בתחום המסחרי התעשייתי ברחבי הארץ. האישום השלישי מתמקד בפעילות באזור ירושלים, ובניסיון לצרף את חברת הגז הקטנה גזגל לקרטל; ניסיון שעל פי כתב האישום נכשל.