האם חברות הגז הגדולות מנסות לחסל את הקטנות
עמוד 1 מתוך 1
האם חברות הגז הגדולות מנסות לחסל את הקטנות
אורית Thu Mar 07, 2013 2:10 am
בס"ד
האם חברות הגז הגדולות מנסות לחסל את הקטנות
http://www.haaretz.co.il/misc/1.1355252
חברות הגז הקטנות קוראות תיגר על ארבע הספקיות הגדולות בעקבות אישור הרפורמה בשוק הגז הביתי; המלחמה בעיצומה: בחברות הקטנות, בהן גז יגל, מתלוננים על פשיטות של אנשי שיווק מטעם החברות הגדולות כדי למנוע עזיבת לקוחות, הצעת מחירי היצף והכפשות נגדן
אבי בר-אלי
19.10.2008
23:00
<<מחזה מוזר התגלה באחרונה לעיני תושבי העיר החרדית ביתר עלית. שיירה של מכוניות שכורות ובהן עשרות אנשי שיווק נכנסה ליישוב השקט והתמקמה בשכונת אשדר שבכניסה לעיר. במשך שלושה ימים ברציפות צבאו אנשי השיווק על בתי הדירות בשמונת הבניינים במתחם החדש, הידפקו על כל דלת, נכנסו ויצאו בשערי הלובי מבוקר ועד חצות, ובידיהם דפים לבנים מתנופפים.
עד מהרה התברר כי לא היו אלה בניינים אקראיים שאליהם פנו האורחים הלא קרואים, אלא 180 יחידות דיור בעלות מכנה משותף רלוונטי אחד: כל בעלי הדירות העזו לנהל מגעים לעזיבת חברת הגז הביתי אמישראגז לטובת המתחרה, חברת גז יגל. שישה מבין שמונת הבניינים אף חתמו על בקשת המעבר.
היישובים החרדים הם פלח שוק אטרקטיווי לחברות הגז הביתי, משום צריכת גז הבישול וההסקה (גפ"מ - גז פחממני מעובה) הגבוהה יחסית בקרב האוכלוסייה. בחודשי החורף עולה צריכת הגז בקרב כמה מן המשפחות ל-100-150 קוב גז בחודש - הוצאה לא מבוטלת במחירים של 20-30 שקל לקוב, ומקור הכנסה משמעותי לחברות.
באמישראגז סירבו להשלים עם אובדן אפשרי של קבוצת לקוחות שכזו. אף שתקנות החוק אוסרות על כל ניסיון להשפיע על דיירים לשנות את החלטתם לאחר שכבר חתמו על הודעות מעבר בין חברות, הזניקה אמישראגז את נציגיה לביתר עלית כדי לנסות, לכאורה, לשכנעם לחזור בהם מהחלטתם באמתלות שונות.
שעות לאחר ששיגרה גז יגל לאמישראגז את הודעות ההחלפה חתומות בידי מרבית הדיירים, הופיעו אנשי אמישראגז ביישוב, מלווים בסמנכ"ל השיווק של החברה, שמעון הורוביץ. אמישראגז, כך נטען, לא הסתפקה בכך, והחלה להפעיל לחץ על יתר 700 לקוחותיה של גז יגל בביתר עלית, תוך שימוש בשיטה של מחירי היצף באמצעות הצעות לאספקת גז בחינם למשך חצי שנה.
גז יגל מיהרה אל רבני היישוב בבקשת תמיכה ואל משרד התשתיות בתלונות רשמיות בגין הפרה, לכאורה, של החוק. "זו מלחמה", מודים בהנהלת גז יגל, שהחליטה להוביל את נס המרד בשלטון החברות הגדולות בענף. "עושים הכל כדי לשבור אותנו", אמרו בהנהלה.
רפורמה נגד הקרטל
הרבה פנים מחייכות נצפו ב-25 בדצמבר 2007 במסדרונות משרדי התשתיות והאוצר בירושלים, יממה לאחר שאושרה בוועדת הכלכלה של הכנסת הרפורמה הגדולה בשוק הגפ"מ. זה היה רגע נדיר של נחת בשני המשרדים, שבעקבות הסכמה ביניהם הצליחו להעביר רפורמה כנגד כל הסיכויים - לאחר שכבר נגרעה מחוק ההסדרים, מול מערך גדול ומשומן היטב של בעלי הון, לוביסטים וצבא יועצים שניסו לסכלו בכל דרך במשך חודשים.
"מדובר באחת מהצעות החוק החשובות ביותר שהונחו על שולחן הכנסת בשנים האחרונות", אמר אז שר התשתיות, בנימין בן אליעזר, באחת מהופעותיו בפני ועדת הכלכלה, שבה ניסה לשכנע את חבריה לאשר את התקנות החדשות. "זו רפורמה הנוגעת לחיי כל אחד ואחד מאזרחי ישראל, ובהם אלה שהפרוטה אינה מצויה בכיסם ונאלצים לספוג במשך השנים את נחת זרוען של חברות הגז הגדולות במשק הגפ"מ".
שוק הגפ"מ בישראל הוא כ-5% משוק תזקיקי הנפט (400-500 אלף טונה גז בשנה) ומגלגל מדי שנה 2.5 מיליארד שקל במרווחי שיווק מדהימים - עד 400%. בשלהי 2007, למשל, היה מחיר הגפ"מ הסיטוני בשער בתי הזיקוק כ-900 דולר לטונה. הוא נמכר לצרכנים התעשייתיים ב-1,500-2,000 דולר לטונה ולצרכן הביתי ב-3,000-3,500 דולר לטונה.
בשוק הזה, שבו קיים פוטנציאל רווח עצום, פועלים אמנם 33 ספקים, אבל ארבע חברות בלבד: פזגז (מקבוצת פז), אמישראגז (שבבעלות משפחת פרדיס), סופרגז (מקבוצת גרנית הכרמל) ודורגז (מקבוצת דור-אלון). הן מחזיקות במשך עשרות שנים ב-92% מהיקפו.
הכיצד? חשיפה ראשונה של המתרחש במחשכי הענף סיפקה חקירת הרשות להגבלים עסקיים בנוגע ל"קרטל חברות הגז בישראל", שהחלה לפני כעשור. החקירה נפתחה בחשד לכמה עבירות של הסדרים כובלים והסתיימה באחרונה בשורת עסקות טיעון עם ארבע חברות הגז ו-15 נושאי משרה בכירים בהן בעבר ובהווה. ההסדרים חייבו את נושאי המשרה בעבודות שירות ובקנסות.
לפי כתב האישום המתוקן שעליו סיכמו הרשות ופזגז, למשל, נכתב כי מתחילת 94' ועד אמצע 96' התקיים בישראל קרטל בין חברות הגז. במסגרתו חילקו החברות את שוק צרכני הגז הפרטיים החדשים ביניהן באמצעות התקשרות מוקדמת עם קבלני הבניין, כך שלא התקיימה תחרות על אספקת גז ליחידות דיור חדשות שנבנו. בנוסף, החברות חילקו ביניהן צרכנים חדשים גם בשוק הגז התעשייתי באופן שמנע תחרות.
הרקע לקרטל היה פתיחתו לתחרות של שוק הגז, שהיה מפוקח עד אז. למרות הזמן שחלף מאז התפוצצות הפרשה, נותר שוק הגפ"מ יציב, בשליטה זהה של ארבע חברות הגז הגדולות, בעיקר משום שהרגולציה לא השתנתה בעשור שחלף. "המבנה הלקוי של ענף משק הגז עודנו קיים ומקשה על דיירים להחליף את ספק הגז", אמרה הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, באחד מדיוני ועדת הכלכלה.
קן כיוונה את דבריה לכמה חסמים במעבר חופשי של לקוחות בין חברות הגז השונות: שלוש חברות הגז הגדולות עדיין סוגרות עם קבלני בניין על חוזים מוקדמים לאספקת גז ליחידות הדיור החדשות שבנו ושיווקו, תוך כבילת הדיירים הנכנסים לחוזה בן שנה עמן; אם ניסה ספק זר להיכנס בכל זאת, הוא היה נבלם באמצעות הצעה נגדית, גם במחירי היצף; אם הספק הצליח להשיג את הסכמת הלקוחות, הוא או הלקוח נדרשו לשאת בעלויות תיקונים שונות.
לשם כך גובשה משך שנה במשרד התשתיות ובאגף התקציבים של משרד האוצר רפורמה רגולטורית מקיפה שנועדה לתת מענה לחסמים בפני פיתוח שוק תחרותי חופשי, לעתים תוך התערבות רגולטורית יוצאת דופן בחריגותה. בין היתר קובעת הרפורמה כי במשך שישה חודשים מיום ההודעה על כוונת הצרכן להחליף את ספק הגז שלו, לא יהיה רשאי הספק הישן לנהל עם הצרכן משא ומתן מחודש. זאת כדי למנוע מהחברות הגדולות להציע תעריפים אטרקטיוויים רק כדי לשמר את הלקוח. בנוסף, הספק הישן חויב במכירת הציוד לספק הנכנס ובאספקת שירות סביר לכל דורש. עוד בוטל הסעיף הכובל דיירי בתים חדשים לספק גז שקבע הקבלן (במשך שנה), וכן נאסר להפעיל מנגנון קנסות על הצרכנים בגין הפרת התקשרויות ארוכות טווח.
חברות הגז טענו כי מדובר במהלך חסר אחריות, שיביא לחדירת גופים עבריינים לשוק, להורדת רמת הבטיחות ולהתערבות בוטה בשוק החופשי. ואולם הרפורמה אושרה בסופו של דבר ונכנסה לתוקפה במארס 2008, ובצדה מנגנון קנסות של עד 25 אלף שקל למקרה שבו הוכחה עבירה על הוראותיה.
למה להיות חזירים?
החברה היחידה שאזרה עד כה עוז להתחרות בחברות הגז הגדולות היא גז יגל. זוהי חברה צנועה שהוקמה לפני 18 שנה על ידי האחים אביטן ממושב שדה צבי בדרום ויש לה כ-40 אלף לקוחות בכל הארץ. "החברה הגדולה מבין החברות הקטנות" - כך הם מכנים עצמם.
בעוד גז יגל נאבקת בגזרת הלחימה בביתר עלית, ניסתה החברה את מזלה גם באזורים נוספים, שנהפכו אף הם עד מהרה לשדות קרב. רוב דיירי רחובות עמק האלה ויונה הנביא בעיר מודיעין, פרויקט מגורים בן כ-120 יחידות דיור, כבר חתמו על הודעות מעבר לגז יגל, לאחר שזו הציעה לדיירים מחיר נמוך במחצית - 15.9 שקל לקוב לעומת 31 שקל לקוב ששילמו לאמישראגז.
"הגז מבית הזיקוק בחיפה עולה לי שמונה שקלים והוצאות התפעול והשיווק מסתכמות, נניח, ב-2-3 שקלים לקוב. אז למה להיות חזירים?" אומר אהרון אביטן, מנכ"ל גז יגל. החברה שולחת את הודעת ההחלפה חתומה בידי רוב הדיירים לאמישראגז, ומבקשת לפנות את ציוד החברה בתוך 15 יום. אמישראגז, כך נטען, ניסתה למשוך זמן וטענה כי אין מדובר ברוב הדירות בפרויקט, אך בינתיים פנתה אל הדיירים "הסוררים" בניסיון, לכאורה, לשכנעם לחזור בהם, תוך הבטחה לכמה חודשי אספקת גז בחינם, בניגוד מפורש להוראות הרפורמה.
מעיון בכתבי התלונה שנשלחו למשרד התשתיות באמצעות עו"ד בני קמפנר ממשרד יעקב שפיגלמן ושות', עולה דפוס פעולה דומה בנהריה, בעכו ובקרית ים. גז יגל פונה ללקוחות של ספקיות הגז הגדולות (אמישראגז, בדרך כלל), מציעה מחיר אטרקטיווי בעשרות אחוזים - ומחתימה את הדיירים על הודעות החלפה. אלה נשלחות אל משרדי הספקיות הגדולות, ובאורח פלא בתוך שעות ספורות נוחתים בקרבת הדירות אנשי ספקית הגז הגדולה ומשדלים את הדיירים לחזור בהם מחתימתם, תוך הכפשה, לכאורה, של גז יגל והגשת הצעות כספיות במחירי היצף.
"מה לא אמרו עלינו", מלין אביטן, "שאנחנו שייכים לעולם התחתון, שיש לנו שותף ערבי, שיש לנו חובות לשוק האפור, שאין לנו רישיון וביטוח, ושבתוך כמה ימים נקרוס". לא אחת, הוא אומר, הצליחו באמישראגז לשכנע בטיעונים אלה לקוחות שלו לעוזבו. ספקיות הגז הגדולות, רומז אביטן, נזהרות שלא לפתות את לקוחות מתחרותיהן הגדולות, כדי לשמר את הסטטוס קוו ביניהן.
אביטן אומר כי אין בכוונתו להרים ידיים לנוכח ההתמקדות בחברתו: "אנחנו חוצפנים - ולא שותקים. אנו משקיעים הון עתק בעורכי דין רק בשל עיקרון התחרות. אם אילצנו את סופרגז ואמישראגז להוזיל את מחירי הגז במודיעין ובקריות מ-31 שקל לקוב ל-15 שקל, אז התחרות כבר מוכיחה את עצמה. לא כולם יכולים לעמוד מול הכוחות הגדולים האלה. לקחת לאמישראגז 1,200 לקוחות בתוך חודשיים זה לא ייאמן".
בתגובה נמסר מאמישראגז: "אין בסיס לטענות המועלות נגד החברה. אמישראגז פועלת על פי הוראות החוק ומברכת על הרפורמה במשק הגז".
סופרגז: "החברה פועלת על פי החוק בכל עניין ובין היתר במעבר בין ספקים. סופרגז רואה חשיבות רבה לנושא חווית הלקוח ופועלת רבות ליצירת חווית לקוח חיובית ולהענקת שירות מקצועי, יעיל ואדיב ללקוחותיה".
פזגז: "החברה נוהגת על פי הוראות החוק. ב-2008 לא התקבלו בחברה תלונות בנושא האפשרות למעבר מספק לספק".
משרד התשתיות הלאומיות: "התלונות המדוברות התקבלו. בהתאם לכללים הקבועים בחוק החלה בדיקה לבירור התלונות ובסיומה יועברו הממצאים אל המחלקה המשפטית להמשך ההליכים. משרד התשתיות ימשיך לפעול כדי ליישם את מדיניות השר בנימין בן אליעזר להגברת התחרות במשק הגפ"ם לטובת קהל הצרכנים בישראל".
ברשות ההגבלים העסקיים סירבו להתייחס למקרים הנידונים או לסוגיית מחירי ההיצף, אך ציינו כי העיוותים העולים מדרך ההתנהלות בשוק הגז הביתי ימצאו את פתרונם ברפורמה, שיש לקוות כי תיושם.
האם חברות הגז הגדולות מנסות לחסל את הקטנות
http://www.haaretz.co.il/misc/1.1355252
חברות הגז הקטנות קוראות תיגר על ארבע הספקיות הגדולות בעקבות אישור הרפורמה בשוק הגז הביתי; המלחמה בעיצומה: בחברות הקטנות, בהן גז יגל, מתלוננים על פשיטות של אנשי שיווק מטעם החברות הגדולות כדי למנוע עזיבת לקוחות, הצעת מחירי היצף והכפשות נגדן
אבי בר-אלי
19.10.2008
23:00
<<מחזה מוזר התגלה באחרונה לעיני תושבי העיר החרדית ביתר עלית. שיירה של מכוניות שכורות ובהן עשרות אנשי שיווק נכנסה ליישוב השקט והתמקמה בשכונת אשדר שבכניסה לעיר. במשך שלושה ימים ברציפות צבאו אנשי השיווק על בתי הדירות בשמונת הבניינים במתחם החדש, הידפקו על כל דלת, נכנסו ויצאו בשערי הלובי מבוקר ועד חצות, ובידיהם דפים לבנים מתנופפים.
עד מהרה התברר כי לא היו אלה בניינים אקראיים שאליהם פנו האורחים הלא קרואים, אלא 180 יחידות דיור בעלות מכנה משותף רלוונטי אחד: כל בעלי הדירות העזו לנהל מגעים לעזיבת חברת הגז הביתי אמישראגז לטובת המתחרה, חברת גז יגל. שישה מבין שמונת הבניינים אף חתמו על בקשת המעבר.
היישובים החרדים הם פלח שוק אטרקטיווי לחברות הגז הביתי, משום צריכת גז הבישול וההסקה (גפ"מ - גז פחממני מעובה) הגבוהה יחסית בקרב האוכלוסייה. בחודשי החורף עולה צריכת הגז בקרב כמה מן המשפחות ל-100-150 קוב גז בחודש - הוצאה לא מבוטלת במחירים של 20-30 שקל לקוב, ומקור הכנסה משמעותי לחברות.
באמישראגז סירבו להשלים עם אובדן אפשרי של קבוצת לקוחות שכזו. אף שתקנות החוק אוסרות על כל ניסיון להשפיע על דיירים לשנות את החלטתם לאחר שכבר חתמו על הודעות מעבר בין חברות, הזניקה אמישראגז את נציגיה לביתר עלית כדי לנסות, לכאורה, לשכנעם לחזור בהם מהחלטתם באמתלות שונות.
שעות לאחר ששיגרה גז יגל לאמישראגז את הודעות ההחלפה חתומות בידי מרבית הדיירים, הופיעו אנשי אמישראגז ביישוב, מלווים בסמנכ"ל השיווק של החברה, שמעון הורוביץ. אמישראגז, כך נטען, לא הסתפקה בכך, והחלה להפעיל לחץ על יתר 700 לקוחותיה של גז יגל בביתר עלית, תוך שימוש בשיטה של מחירי היצף באמצעות הצעות לאספקת גז בחינם למשך חצי שנה.
גז יגל מיהרה אל רבני היישוב בבקשת תמיכה ואל משרד התשתיות בתלונות רשמיות בגין הפרה, לכאורה, של החוק. "זו מלחמה", מודים בהנהלת גז יגל, שהחליטה להוביל את נס המרד בשלטון החברות הגדולות בענף. "עושים הכל כדי לשבור אותנו", אמרו בהנהלה.
רפורמה נגד הקרטל
הרבה פנים מחייכות נצפו ב-25 בדצמבר 2007 במסדרונות משרדי התשתיות והאוצר בירושלים, יממה לאחר שאושרה בוועדת הכלכלה של הכנסת הרפורמה הגדולה בשוק הגפ"מ. זה היה רגע נדיר של נחת בשני המשרדים, שבעקבות הסכמה ביניהם הצליחו להעביר רפורמה כנגד כל הסיכויים - לאחר שכבר נגרעה מחוק ההסדרים, מול מערך גדול ומשומן היטב של בעלי הון, לוביסטים וצבא יועצים שניסו לסכלו בכל דרך במשך חודשים.
"מדובר באחת מהצעות החוק החשובות ביותר שהונחו על שולחן הכנסת בשנים האחרונות", אמר אז שר התשתיות, בנימין בן אליעזר, באחת מהופעותיו בפני ועדת הכלכלה, שבה ניסה לשכנע את חבריה לאשר את התקנות החדשות. "זו רפורמה הנוגעת לחיי כל אחד ואחד מאזרחי ישראל, ובהם אלה שהפרוטה אינה מצויה בכיסם ונאלצים לספוג במשך השנים את נחת זרוען של חברות הגז הגדולות במשק הגפ"מ".
שוק הגפ"מ בישראל הוא כ-5% משוק תזקיקי הנפט (400-500 אלף טונה גז בשנה) ומגלגל מדי שנה 2.5 מיליארד שקל במרווחי שיווק מדהימים - עד 400%. בשלהי 2007, למשל, היה מחיר הגפ"מ הסיטוני בשער בתי הזיקוק כ-900 דולר לטונה. הוא נמכר לצרכנים התעשייתיים ב-1,500-2,000 דולר לטונה ולצרכן הביתי ב-3,000-3,500 דולר לטונה.
בשוק הזה, שבו קיים פוטנציאל רווח עצום, פועלים אמנם 33 ספקים, אבל ארבע חברות בלבד: פזגז (מקבוצת פז), אמישראגז (שבבעלות משפחת פרדיס), סופרגז (מקבוצת גרנית הכרמל) ודורגז (מקבוצת דור-אלון). הן מחזיקות במשך עשרות שנים ב-92% מהיקפו.
הכיצד? חשיפה ראשונה של המתרחש במחשכי הענף סיפקה חקירת הרשות להגבלים עסקיים בנוגע ל"קרטל חברות הגז בישראל", שהחלה לפני כעשור. החקירה נפתחה בחשד לכמה עבירות של הסדרים כובלים והסתיימה באחרונה בשורת עסקות טיעון עם ארבע חברות הגז ו-15 נושאי משרה בכירים בהן בעבר ובהווה. ההסדרים חייבו את נושאי המשרה בעבודות שירות ובקנסות.
לפי כתב האישום המתוקן שעליו סיכמו הרשות ופזגז, למשל, נכתב כי מתחילת 94' ועד אמצע 96' התקיים בישראל קרטל בין חברות הגז. במסגרתו חילקו החברות את שוק צרכני הגז הפרטיים החדשים ביניהן באמצעות התקשרות מוקדמת עם קבלני הבניין, כך שלא התקיימה תחרות על אספקת גז ליחידות דיור חדשות שנבנו. בנוסף, החברות חילקו ביניהן צרכנים חדשים גם בשוק הגז התעשייתי באופן שמנע תחרות.
הרקע לקרטל היה פתיחתו לתחרות של שוק הגז, שהיה מפוקח עד אז. למרות הזמן שחלף מאז התפוצצות הפרשה, נותר שוק הגפ"מ יציב, בשליטה זהה של ארבע חברות הגז הגדולות, בעיקר משום שהרגולציה לא השתנתה בעשור שחלף. "המבנה הלקוי של ענף משק הגז עודנו קיים ומקשה על דיירים להחליף את ספק הגז", אמרה הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, באחד מדיוני ועדת הכלכלה.
קן כיוונה את דבריה לכמה חסמים במעבר חופשי של לקוחות בין חברות הגז השונות: שלוש חברות הגז הגדולות עדיין סוגרות עם קבלני בניין על חוזים מוקדמים לאספקת גז ליחידות הדיור החדשות שבנו ושיווקו, תוך כבילת הדיירים הנכנסים לחוזה בן שנה עמן; אם ניסה ספק זר להיכנס בכל זאת, הוא היה נבלם באמצעות הצעה נגדית, גם במחירי היצף; אם הספק הצליח להשיג את הסכמת הלקוחות, הוא או הלקוח נדרשו לשאת בעלויות תיקונים שונות.
לשם כך גובשה משך שנה במשרד התשתיות ובאגף התקציבים של משרד האוצר רפורמה רגולטורית מקיפה שנועדה לתת מענה לחסמים בפני פיתוח שוק תחרותי חופשי, לעתים תוך התערבות רגולטורית יוצאת דופן בחריגותה. בין היתר קובעת הרפורמה כי במשך שישה חודשים מיום ההודעה על כוונת הצרכן להחליף את ספק הגז שלו, לא יהיה רשאי הספק הישן לנהל עם הצרכן משא ומתן מחודש. זאת כדי למנוע מהחברות הגדולות להציע תעריפים אטרקטיוויים רק כדי לשמר את הלקוח. בנוסף, הספק הישן חויב במכירת הציוד לספק הנכנס ובאספקת שירות סביר לכל דורש. עוד בוטל הסעיף הכובל דיירי בתים חדשים לספק גז שקבע הקבלן (במשך שנה), וכן נאסר להפעיל מנגנון קנסות על הצרכנים בגין הפרת התקשרויות ארוכות טווח.
חברות הגז טענו כי מדובר במהלך חסר אחריות, שיביא לחדירת גופים עבריינים לשוק, להורדת רמת הבטיחות ולהתערבות בוטה בשוק החופשי. ואולם הרפורמה אושרה בסופו של דבר ונכנסה לתוקפה במארס 2008, ובצדה מנגנון קנסות של עד 25 אלף שקל למקרה שבו הוכחה עבירה על הוראותיה.
למה להיות חזירים?
החברה היחידה שאזרה עד כה עוז להתחרות בחברות הגז הגדולות היא גז יגל. זוהי חברה צנועה שהוקמה לפני 18 שנה על ידי האחים אביטן ממושב שדה צבי בדרום ויש לה כ-40 אלף לקוחות בכל הארץ. "החברה הגדולה מבין החברות הקטנות" - כך הם מכנים עצמם.
בעוד גז יגל נאבקת בגזרת הלחימה בביתר עלית, ניסתה החברה את מזלה גם באזורים נוספים, שנהפכו אף הם עד מהרה לשדות קרב. רוב דיירי רחובות עמק האלה ויונה הנביא בעיר מודיעין, פרויקט מגורים בן כ-120 יחידות דיור, כבר חתמו על הודעות מעבר לגז יגל, לאחר שזו הציעה לדיירים מחיר נמוך במחצית - 15.9 שקל לקוב לעומת 31 שקל לקוב ששילמו לאמישראגז.
"הגז מבית הזיקוק בחיפה עולה לי שמונה שקלים והוצאות התפעול והשיווק מסתכמות, נניח, ב-2-3 שקלים לקוב. אז למה להיות חזירים?" אומר אהרון אביטן, מנכ"ל גז יגל. החברה שולחת את הודעת ההחלפה חתומה בידי רוב הדיירים לאמישראגז, ומבקשת לפנות את ציוד החברה בתוך 15 יום. אמישראגז, כך נטען, ניסתה למשוך זמן וטענה כי אין מדובר ברוב הדירות בפרויקט, אך בינתיים פנתה אל הדיירים "הסוררים" בניסיון, לכאורה, לשכנעם לחזור בהם, תוך הבטחה לכמה חודשי אספקת גז בחינם, בניגוד מפורש להוראות הרפורמה.
מעיון בכתבי התלונה שנשלחו למשרד התשתיות באמצעות עו"ד בני קמפנר ממשרד יעקב שפיגלמן ושות', עולה דפוס פעולה דומה בנהריה, בעכו ובקרית ים. גז יגל פונה ללקוחות של ספקיות הגז הגדולות (אמישראגז, בדרך כלל), מציעה מחיר אטרקטיווי בעשרות אחוזים - ומחתימה את הדיירים על הודעות החלפה. אלה נשלחות אל משרדי הספקיות הגדולות, ובאורח פלא בתוך שעות ספורות נוחתים בקרבת הדירות אנשי ספקית הגז הגדולה ומשדלים את הדיירים לחזור בהם מחתימתם, תוך הכפשה, לכאורה, של גז יגל והגשת הצעות כספיות במחירי היצף.
"מה לא אמרו עלינו", מלין אביטן, "שאנחנו שייכים לעולם התחתון, שיש לנו שותף ערבי, שיש לנו חובות לשוק האפור, שאין לנו רישיון וביטוח, ושבתוך כמה ימים נקרוס". לא אחת, הוא אומר, הצליחו באמישראגז לשכנע בטיעונים אלה לקוחות שלו לעוזבו. ספקיות הגז הגדולות, רומז אביטן, נזהרות שלא לפתות את לקוחות מתחרותיהן הגדולות, כדי לשמר את הסטטוס קוו ביניהן.
אביטן אומר כי אין בכוונתו להרים ידיים לנוכח ההתמקדות בחברתו: "אנחנו חוצפנים - ולא שותקים. אנו משקיעים הון עתק בעורכי דין רק בשל עיקרון התחרות. אם אילצנו את סופרגז ואמישראגז להוזיל את מחירי הגז במודיעין ובקריות מ-31 שקל לקוב ל-15 שקל, אז התחרות כבר מוכיחה את עצמה. לא כולם יכולים לעמוד מול הכוחות הגדולים האלה. לקחת לאמישראגז 1,200 לקוחות בתוך חודשיים זה לא ייאמן".
בתגובה נמסר מאמישראגז: "אין בסיס לטענות המועלות נגד החברה. אמישראגז פועלת על פי הוראות החוק ומברכת על הרפורמה במשק הגז".
סופרגז: "החברה פועלת על פי החוק בכל עניין ובין היתר במעבר בין ספקים. סופרגז רואה חשיבות רבה לנושא חווית הלקוח ופועלת רבות ליצירת חווית לקוח חיובית ולהענקת שירות מקצועי, יעיל ואדיב ללקוחותיה".
פזגז: "החברה נוהגת על פי הוראות החוק. ב-2008 לא התקבלו בחברה תלונות בנושא האפשרות למעבר מספק לספק".
משרד התשתיות הלאומיות: "התלונות המדוברות התקבלו. בהתאם לכללים הקבועים בחוק החלה בדיקה לבירור התלונות ובסיומה יועברו הממצאים אל המחלקה המשפטית להמשך ההליכים. משרד התשתיות ימשיך לפעול כדי ליישם את מדיניות השר בנימין בן אליעזר להגברת התחרות במשק הגפ"ם לטובת קהל הצרכנים בישראל".
ברשות ההגבלים העסקיים סירבו להתייחס למקרים הנידונים או לסוגיית מחירי ההיצף, אך ציינו כי העיוותים העולים מדרך ההתנהלות בשוק הגז הביתי ימצאו את פתרונם ברפורמה, שיש לקוות כי תיושם.
אורית- מספר הודעות : 35
Join date : 20.01.13
עמוד 1 מתוך 1
Permissions in this forum:
אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה